ועד מקומי צור משה - מלכ"ר 501602767 נ' קושניר ואח'

החלטה

1.בפני בקשת הנתבעים להורות על ביטול פסק הדין שניתן נגדם בהעדר הגנה ביום 10.1.13.

אין מחלוקת שכתב התביעה נמסר לנתבעת 2, רעייתו של הנתבע 1, ביום 17.5.12.

2.הנתבעים טוענים את הטענות הבאות:

א.התובע הטעה את בית המשפט ומסר לעיונו, בצירוף לבקשה למתן פסק הדין, אישור מסירה שאינו קשור בעניין. התובע נוהג, כדרך השגרה, שלא להעביר לנתבעים העתקים של כתבי בית-דין שהוא מגיש לבית המשפט, ואף נוהג למסור לבית המשפט מידע שגוי, בפרט ביחס לביצוע המצאות לנתבעים. זאת, כפי שנהג בתיק אחר שניהל נגד הנתבעים, ותביעתו שם נדחתה.

ב.הנתבעים פנו בבקשה לקבל לעיונם מסמכים שונים ובהם אישורי מסירה, לצורך ניהול הגנתם, והמסמכים לא נמסרו להם, חרף החלטת בית המשפט.

ג.המועד להגשת כתב ההגנה לא חלף מאחר ולא הומצאו לנתבעים אותם מסמכים שבית המשפט הורה לתובע להמציאם.

3.התובע השיב כי התביעה הומצאה לשני הנתבעים ביום 17.2.12, אולם מאחר והנתבעת 2 לא חתמה על שני אישורי המסירה, דאג לדרוש מהשליח מסירה נוספת, אשר בוצעה על דרך הדבקה ביום 24.5.12.

התובע מאשר כי ביום 12.6.12 פנו הנתבעים בבקשה לקבל מסמכים, אולם בקשתם נמצאה בלתי לגיטימית בעיניו.

עוד נטען, כי החלטת בית המשפט, המורה לנתבעים להגיב לבקשה ליתן פסק דין בהעדר הגנה, נשלחה ע"י מזכירות בית המשפט לנתבעים, כפי שבית המשפט הורה. דא עקא, כי הנתבעים לא דרשו את דבר הדואר.

משכך, ובהעדר תגובה, ולאחר שחלף המועד להגשת כתב ההגנה, ואף תגובה לבקשה ליתן פסק דין, ניתן פסק הדין כדין ואין לבטלו.

4.אוסיף, כי בפי ב"כ התובע, בתגובתו, טענות נגד החלטות שניתנו טרם מתן פסק הדין. אין בידי לדון בטענותיו אלה. המקום הנכון להלין על תוכנן הינו לפני ערכאת הערעור.

5.על מנת לקבוע אם חלף המועד להגשת כתב ההגנה, מוטב לסקור את ההליכים עובר למתן פסק הדין: -

א.כאמור, אין מחלוקת שהנתבעים קיבלו את התביעה ביום 17.5.13. הדבר עולה מאישור המסירה שאינו מוכחש של מסירת התביעה לנתבעת 2. גם אם אקבל את הטענה כי נמסר עותק בודד של התביעה, הרי ממנו עצמו עולה כי התביעה מוגשת כנגד שני הנתבעים. שניהם מתגוררים באותו מען והם בני זוג. הבקשה הוגשה ע"י שני הנתבעים, כפי שניתן לראות בתחתית העמוד, הינה חתומה בידי שניהם. מכך יש להסיק שהנתבע ידע אף הוא, על כך שהוגשה תביעה נגדו.

ב.בהתחשב במועד הראשון שבו נמסרה התביעה, ביום 20.6.12 טרם חלף המועד להגשת כתב ההגנה, משום שעסקינן בתביעה בסדר דין מהיר. בהחלטתי מאותו היום, הארכתי המועד להגשת כתב ההגנה עד החלטה אחרת.

ג.ביום 27.6.12 הוריתי שכתב ההגנה יוגש בתוך 14 יום מיום שב"כ התובע ימסור לנתבעים את המסמכים שדרשו, תוך שהערתי כי לא מסר תגובה ענינית לבקשתם זו. על החלטה זו לא הוגש ערעור והיא הפכה חלוטה.

ד. ביום 8.11.12 הגיש התובע בקשה ליתן פסק דין בהעדר הגנה. בבקשה צוין מפורשות כי הומצאו לנתבעים אישורי המסירה, אולם המידע הנוסף לא נמסר להם, מטעמים של חסיון עפ"י חוק הגנת הפרטיות. משכך, ראיתי לקבל את תגובת הנתבעים לבקשה ואף הוריתי לשלוח למזכירות לשלוח לנתבעים את ההחלטה (ראו החלטתי מיום 8.11.12).

ה.העיון בתיק מעלה כי המזכירות שלחה את ההחלטה בדואר רשום ביום 11.11.12 בדואר רשום, אולם משהוחזרו המסמכים מרשות הדואר בציון "לא נדרש", נשלחה ההחלטה שוב, באמצעות שליח מסירות מטעם בית המשפט.

עיון באישורי המסירה בתיק מעלה כי ביום 25.1.11 הגיע שליח בית המשפט, קובי עדני, לביתם של הנתבעים, פגש בנתבעת ומסר לה את הבקשה וההחלטה. הנתבעת חתמה על אישור המסירה. עיון באישור המיועד לנתבע מעלה כי הנתבעת חתמה עף עליו ואח"כ מחקה את חתימתה. השליח ציין באישור המסירה: "חתמה ומחקה עבור בעלה".

6.האמור לעיל מעלה כי פסק הדין ניתן כדין. הבקשה ליתן פסק דין בהעדר הגנה נמסרה להם, בצירוף עם החלטתי הנ"ל. ניתנה בידם זכות התגובה והם בחרו שלא להגיב. פסק הדין ניתן זמן רב לאחר חלוף המועד להגשת התגובה.